צילומים מן העבר וההווה ניצרבים בברזל כמו נאחזים בזיכרון לבל ישכח, בעזרת חומצות, דבקים שמנים וקילוף ,בעבודת יד המחברת בין זמנים, כאב וגעגוע אין סופי.
תמי משאירה, מנכיחה ומנציחה את אביה ביצירותיה, אשר נפטר בפתאומיות לפני שמונה שנים, מותיר אחריו אין ספור משטחי ברזל מהמפעל אותו הקים ועבד בו כל חייו.